על ידי אסף גשרון 
רבים מקוראי הבלוג שלי מבקשים לשוחח איתי אישית. רובם בטוחים שבעת השיחה אני אציע להם השקעת נדל"ן או אנסה למכור להם בית בארה"ב. בעת השיחה שהם מגלים שאני לא מוכר בתים או מנסה לצרף אותם להשקעה, אלא רק נותן להם להבין את המציאות האמתית למה הם נכנסים ולהיכן הם עומדים לנתב חלק ניכר מחסכונות חייהם, הם מופתעים. הם מופתעים מכל הנתונים שהם מקבלים בשיחה שאף פעם לא נאמרו להם בכל החברות שמנסות למכור להם נדל"ן בארה"ב. אז, גם עולה השאלה למה אני נותן מזמני ללא תמורה. אולי הגיע הזמן לענות על כך.
רוב האנשים המתעניינים בנדל"ן בארה"ב, הם אנשים ממעמד הביניים שמעוניינים למצוא השקעה אלטרנטיבית לגופים הלגיטימיים והקונבנציונליים (בנקים, קרנות נאמנות, פיקדונות וכו'…) שפועלים בסביבת ריבית אפסית וכמעט ולא מייצרים תשואה. לא נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שיש להם סכום של כמה מיליוני דולרים והם רוצים להשקיע חצי מיליון דולר בארה"ב, אבל כן פגשתי הרבה מאוד אנשים ממעמד הביניים שאומרים לי שמחירי הדירות עולים, יוקר המחיה מכביד, הם לא מצליחים לחסוך, הכסף בבנק לא עושה תשואה והם זקוקים לחמצן כלכלי! לרוב האנשים הללו יש חסכונות שלא עולים על חצי מיליון שקלים, ואם הם יחליטו להצטרף לאחת ההשקעות הללו, הם ישקיעו אחוז ניכר מחסכונות חייהם, מה שאומר שאם ההשקעה לא תצליח הם יאבדו את רוב כספם. בתקופות כאלו שסביבת הריבית היא אפסית יש פריחה של הצעות השקעה "אלטרנטיביות" המציעות תשואות הגבוהות בצורה ניכרת מהמקובל באפיקים קונבנציונליים. מערכי השיווק של אותם גופים יודעים לגעת בצורה מדויקת בצרכים של אותו קהל ומשתמשים בסלוגנים כגון: "הכנסה פאסיבית קבועה", "לפטר את הבוס", "לצאת לעצמאות כלכלית", "פיצוח שיטה", "הסודות של המיליונרים והגופים המוסדיים". אותם סלוגנים שיווקיים אמורים לייצר לנו תקווה ולגרום לנו להשקיע אצל אותם גופים. פה עולה השאלה האם אותם גופים ואפיקי השקעה הם לגיטימיים.
בתקופה האחרונה, נמצא בכותרות הסיפור של קרן קלע. אני לא רוצה להיכנס לדרך הפעולה של קרן קלע כי זה כתוב בכל האתרים הכלכליים, אבל גם קרן קלע הציעה ריבית גבוהה לקהל משקיעיה. מאז התפוצצה פרשת קרן קלע, פגשתי שלושה משקיעים שהשקיעו בקרן (שניים מהם אפילו ניסו לגרום לי להשקיע בה לפני שנתיים), שלושתם כבר הבינו שכנראה כספם לא יוחזר, ואם המפרק של קרן קלע יצליח לממש נכסים ולהחזיר חלק מהכספים, מבחינתם זה יהיה בגדר נס. כל השלושה סיפרו לי שמבחינתם "הכתובת לא הייתה על הקיר", כי תשלום התשואות היה תמיד בזמן, תמיד היה מענה ושירות ללא דופי והחברה שידרה יציבות ועמידות. התחושות אצל כל השלושה שפגשתי היו קשות מאוד. כסף שעבדו עליו שנים הלך לטמיון, וצריכים להתרגל למציאות חדשה. צריך להתאים את ההתנהלות הכלכלית והתוכניות העתידיות למצב החדש. הדבר שהכי כאב לכולם זאת הבושה, בראש ובראשונה בפני המשפחה הקרובה, אבל גם בפני המשפחה המורחבת והחברים. הרי, אחרי שאותם משקיעים נכנסו לקרן וראו שהכל "עובד", הם המליצו והכניסו גם חברים ומשפחה לקרן.
תוך כתיבת שורות אלו, עולה בכותרות גם הסיפור של חברת יו טרייד. שוב, סיפור של אובדן כספי משקיעים, 48 מיליון שקלים ו350 משקיעים שכספם נמחק.
מתוך אתר גלובס:
מעלליה של חברת יוטרייד נחשפו ב"גלובס" בחודשים האחרונים בסדרת תחקירים שפרסמה הכתבת ספיר כלפון. ב"גלובס" התנקזו תלונות רבות של נפגעי החברה על כך שהחברה מעכבת את כספי המשקיעים המבקשים למשוך את יתרת השקעותיהם, לאחר שהפסידו את מיטב כספם. ואולם, עד אתמול (ג') המשיכה החברה לגייס משקיעים ללא מפריע.
בחודשים האחרונים כספי המשקיעים החדשים מועברים לתשלום המשקיעים הישנים, ומוצגת למשקיעים יתרת זכות פיקטיבית שאין מאחוריה דבר.
בגלל שיוטרייד וקרן קלע בעצם לא התעסקו עם נדל"ן, עולה השאלה האם גם בעסקאות נדל"ן זה יכול לקרות והתשובה היא כן! נדל"ן אצל הרבה מאוד אנשים נתפס כאפיק "בטוח", אבל צריך לזכור שגם על נכנס נדל"ן ניתן להפסיד, והרבה. ראו מקרה גלובל פארגון, שפעלה בתחום המולטי פימלי בארה"ב, אסי בן שמעון שמכר בתים פרטיים בארה"ב, חברת TGI ולא חסרים עוד סיפורים. לכן אין באמת חשיבות אם אפיק ההשקעה הוא נדל"ן, שוק ההון או כל אפיק אחר. החשיבות היא על דרך הניהול והבקרה של ההשקעה. שיוטרייד מגייסת כסף על סמך מצגי שווא ויתרות פיקטיביות זאת גניבה. שחברה מוכרת לאדם בית בארה"ב ב 80 אלף דולר ששוויו האמתי הוא רק 60 אלף, תוך כדי הצגת ערך הבית בשנת 2006 ב 95 אלף ומספרת לו שזה רק עניין של זמן עד שהמחיר יחזור זאת גם גניבה! גם אם בדרך הם משלמים לו 10% תשואה לשנה.
ההבדל בין כל החברות "האלטרנטיביות" הללו הוא בתחום העיסוק . אחת פועלת בשוק ההון, אחת במימון עסקים ואחרות בנדל"ן בחו"ל. גם בתוך תחום העיסוק יש התמחויות. למשל: בנדל"ן חו"ל, יש חברות שמתמחות בבתים פרטיים, אחרות מתחמי מולטי פימילי, אחרות ביזמות וחלק בנדל"ן עסקי. כל איש מכירות יספר לכם שאפיק ההשקעה שהוא מוכר הוא הכי "בטוח"… תחום העיסוק הוא ההבדל היחיד בין כל אותן חברות. אבל אל תתנו לכל התחומים הללו לבלבל אתכם. כאן צריך לשים לב לדמיון הרב בדרך ההתנהלות שלהן:
- שיווק מאוד אגרסיבי
- פרסום מסיבי בכל האתרים הכלכליים. וגם כחלק מחבילת הפרסום, חלק מהאתרים גם נותן לבעלי החברות הללו "טור אישי" בו הוא מביע דעה כלכלית ו"לא פרסומת". אחר כך אותן חברות מספרות שהם בעליי טור כלכלי באתר כזה או אחר…. "מומחים".
- תשואות גבוהות. הצגת תשואות הגבוהות משמעותית מהנהוג בגופים קונבנציונליים.
- שיווק טלפוני אגרסיבי. החברות קונות רשימות של משקיעים פוטנציאלים ופונות טלפונית להציע את ההשקעה שלהם. גם אם לקוח אומר שהוא אינו מעוניין, תגיע כנראה שיחה שניה ושלישית עם אסטרטגיה שונה כל פעם.
- קריסטליזציה. מקור המילה הוא מקריסטל, איך שלא נסתכל עליו הוא ינצנץ. בקריסטליזציה, איש השיווק או המכירות לא יסתיר לגמרי את החסרונות או הסיכונים, אלא יעצים את הסיכויים מול הסיכונים, כך שלא משנה איך נסתכל על העסקה, תמיד יחס הסיכויים יהיה גבוהה משמעותית מהסיכונים (תאורטית!)
- תפאורה: צוות גדול, משרדים מרשימים לרוב בבניין משרדים יוקרתי. זה משדר יציבות ועמידות ונותן לכם ביטחון להשקיע אצלם.
- מייצרים תקווה. שימוש במשפטים כגון: "הכנסה פאסיבית קבועה", "לצאת לעצמאות כלכלית", "פיצוח שיטה", "הסודות של המיליונרים והגופים המוסדיים", אמורים לייצר למשקיע תקווה שהנה סוף כל סוף נמצאה הנוסחה שתשנה לו את המצב הכלכלי.
- זמן הפעילות של החברה. כל החברות הללו לא פועלות אפילו עשור! המשבר בשוק הנדל"ן האמריקאי היכה בסוף 2008 ועד 2010, ורוב החברות קמו בין 2010 ל 2013. זאת אומרת שרוב הניסיון שלהם הוא רק חמש שנים. בזמן הזה הם הספיקו לגייס כסף, לקנות נכסים ולתת תשואה תזרימית, אך אף אחד לא ממש מכר, או מימש את הנכסים לכסף. ביצועים של חברה נמדדים שעסקה מסתיימת (הרי כסף סופרים במדרגות) ולאף אחת מהחברות אין באמת יכולת להראות TRACK RECORD , אמיתי.
- פיקוח ובקרה. אולי הנקודה החשובה ביותר. כל הגופים הללו פועלים ללא פיקוח של שום רגולטור, זאת אומרת שכספי המשקיעים נתונים לחסדיהם של בעלי החברות הללו. שימו לב שברוב הפרסומים כתוב שכמות המשקיעים לא תעלה על 35, כי החל מ35 משקיעים אותה חברה צריכה להפקיד "תשקיף" ברשות לניירות ערך ואותן חברות רוצות להימנע מפרסום תשקיף כי זה מאוד יקר וגם כי התשקיף מספר על הסיכונים האמתיים של העסקה. אם חברות רוצות להימנע מפרסום תשקיף ופיקוח של הרשות לניירות ערך, לפחות שייקחו מבקר חיצוני בדמותה של פירמה רו"ח מובילה כגון: KPMG, Ernst & young ודומיהם, אז לפחות ידעו המשקיעים שיש חברת בדיקה ופיקוח חיצונית שצריכה לשמור על המוניטין שלה ויש לה אחריות מקצועית. כל אופציה אחרת שמה את כספי המשקיעים חשופים לחסדיהם של בעלי אותן חברות ובסכנה!!!
כל פעם שאתם שוקלים למסור את כספכם לחברות "אלטרנטיביות" תשאלו את עצמכם את השאלה הבאה
אם החברות כל כך טובות ומיוחדות, מדוע אף גוף פיננסי גדול/מוסדי לא בוחר להשקיע איתן? הרי בסביבת ריבית אפסית יש בעולם כסף כמעט אין סופי שמחפש השקעה, מדוע אותן חברות בונות מערכות שיווק ומכירה כל כך גדולות ואגרסיביות ומתמקדות דווקא בציבור הרחב ובאדם הממוצע ממעמד הביניים? התשובה היא נורא פשוטה, שחברה כזאת בונה אסטרטגית שיווק, יש הגדרה של קהל המטרה, ולקהל המטרה הזה יש שם באג'נדה המקצועית וקוראים לו "כסף טיפש". "כסף טיפש" לא יכול לפקח ולא יכול לבקר, הוא נתון לחסדיהם של מנהלי החברה בה הוא השקיע. "כסף טיפש" הוא כסף ללא אמצעים וללא כלים. בוא נגיד שמחר אחת החברות הללו פועלות בצורה לא תקינה, היכולת של המשקיעים ה"ממוצעים" להתמודדת איתה היא מאוד קטנה עד בלתי קיימת והמשקיעים בדרך כלל חסרי אונים מול אותו גוף, בעוד שאם אותה חברה הייתה פועלת בצורה "לא תקינה" מול שותף גדול או מוסדי, לגוף המוסדי היו את כל האמצעיים והכלים להתמודד עם התנהלות לא תקינה.
אני ממש בא לסיים את בלוג הזה וכותרת חדשה בגלובס מספרת לנו על הונאה חדשה לחצו כאן.
הקלות בה אותן חברות "אלטרנטיביות" לוקחות את כספי/חסכונות המשקיעים היא מקוממת!!! ובדיוק מהמקום הזה התחלתי ואני ממשיך לכתוב את הבלוג. לצערי אני שומע על הרבה מקרים של השקעות כושלות ואובדן כספים, אבל לפעמים אני גם פוגש את האנשים וזה כואב. ששואלים אותי מדוע אני מקדיש מזמני לכתוב את הבלוג ולשוחח עם האנשים, זה על מנת לתת להם איזון ולהבין באמת למה הם נכנסים, בצורה קצת יותר חכמה ולא כ"כסף טיפש".
חשוב לציין: לא כל החברות קמות במטרה להונות משקיעים. למען האמת אני די מאמין שרוב החברות קמות מתוך אמונה שלמה של הבעלים שבאמת יש לו את היכולת לגרום להשקעות הללו לעבוד, אך בדרך קורים דברים, דבר גורר דבר ואז נמצאים ב QUICK SAND (חול טובעני), ומכאן והלאה מתחיל סחרור שמאוד קשה לעצור.
